מבנה התעריף החדש שנכנס לתוקף ביוני וייקר את מחיר החשמל ב-1 שקל לקוט"ש בתקופת הקיץ, מחייב שינוי משמעותי בהתנהלות הארגון ﮲ טיפים פשוטים וחשובים לשיפור התפוקות והפחתת צריכת החשמל בלפחות 20
עופר קרן
פרסום
השנה לראשונה השתנו חוקי התעו"ז. אנחנו נשלם שקל יותר על כל קוט"ש בחודשים יוני- ספטמבר, בימים א' עד ה', בשעות 17:00 עד 23:00 בלילה. הוספה של שקל לקוט"ש על המחיר הרגיל, יוצרת מחיר שלא מתאים לתעשייה ומצריכה מיומנות חדשה – ניהול עומס.
ברור לכולנו שאם היו מגדירים שמחיר הדלק לתחבורה יקר יותר בשעות מסוימות (למשל בשעות הפסגה) מנכ"ל המפעל היה אומר "אף אחד לא מתדלק את האוטו בשעות הפסגה". כלומר, היו מורידים הוראות, מתכננים ואז עובדים בהתאם. היינו מבינים שאנחנו יכולים לאגור את הדלק במכונית ולתדלק אותה רק כשהמחיר נמוך משמעותית.
לנהל את המשבר בצורה מסודרת יותר
הרי אנחנו חייבים אנרגיה כדי להפעיל מכונות, אך הבעיה היא שהתרגלנו למדיניות של עסקים כרגיל. עובדים בדיוק כמו שעבדנו בשנה הקודמת, באותן השעות ועם אותן התפוקות. במידה ונגלה שחצי מחשבון החשמל שלנו הוא על צריכת חשמל בשעות הפסגה נדע שיש לנו עוד זמן להתארגן. נתחיל בלשנות את סדר היום ולנהל את המשבר בצורה מסודרת יותר.
נתחיל בדברים פשוטים כמו טעינת מלגזות. מלגזות חשמליות ורכבים חשמליים נדרש להטעין כשש שעות במהלך הלילה. אם ידוע כי מהשעה 23:00 עד 06:00 יש חשמל אמין וזול, אין בעיה להתחיל את הטעינה בשעה 23:00. כל מה שצריך הוא שעון שבת בעלות של פחות מ-200 שקלים, שיגביל את השימוש רק לשעות הזולות. בפועל, אם אנחנו צריכים להטעין במלגזה 40 קילוואט, ההפרש היומי יהיה כ- 40 שקלים. כלומר, בתוך כשבוע החזרנו את העלות של שעון השבת – מהלך קל, פשוט ומאוד כדאי.
חימום מים: בחלק מהארגונים עדיין מחממים מים וחשמל באופן ישיר. דבר המראה על כך שעדיין לא נלמדה אמנות ניהול העומס כמו שצריך. בכל ארגון ישנו חום שיורי ולכן ניתן לשים קולטני שמש ואף סוגים שונים של משאבות חום.
כאשר אנשים הולכים להתקלח בחמש, המקלחת הבאה תהיה בשעות הבוקר או בחצות. אין שום צורך שבחמש כל גופי החימום יחממו מחדש את כל מאגר המים במחיר הכי יקר. אנחנו יכולים לתכנן כיצד לא לחמם מים בין השעות חמש לאחת עשרה בלילה. נדרש מאגר, נדרש להבין מתי המקלחת הבאה, ונדרש לסדר את הדברים אחרת. כל הפתרונות כדאיים כדי לחסוך את אותם חמישה שקלים כל יום על חימום מים למקלחת.
במידה שאנחנו עדיין מחממים מים בגז – כדאי לעשות שינוי בסדר היום. כל מקלחת עולה לפחות שקל, כל מקלחת! אנחנו יודעים כמה עובדים יש לנו, ואנחנו יודעים כמה מהם מתקלחים כל יום כלומר אנחנו יודעים כמה כסף אנחנו מפסידים ביום.
תהליכים שלא עובדים מסביב לשעון
חלק מהארגונים שלנו עובדים 24/7 במהלך כל השנה, אבל לא כל המכונות במפעל עובדות 24 שעות (מגרסות, מטחנות, קוצצים ועוד), לכן אין שום סיבה שיעבדו בשעות הפסגה. אנחנו יכולים להפעיל אותן כ- 18 שעות ביום בשקט, אך לכך נדרש תכנון ייצור וקצת חשיבה מקיימת. נעשה זאת כדי לחסוך באותן המכונות שהמנועים שלהן מעל ל- 30 כוחות סוס וצורכים עלות של כ- 20 ש"ח לשעת עבודה בשעות הפסגה.
עד כאן נראה פשוט, בעצם לא שינינו שעת עבודה של עובד אחד, אבל גילינו כי הסיפור רק מתחיל כאן.
בכל ארגון יש לבצע נוהל מאוד ברור וקפדני לגבי סגירת ציוד בסוף היום. הייתה פרסומת על כך ש"נולדנו באוטובוס" – אף אחד לא זוכר לסגור את הדלת, לסגור את החלון ולכבות את המזגן כשיוצאים הביתה. לכן, מספיק שבכל יום, כ-15 דקות לפני השעה 17:00, יהיה סיור של מנהל תורן בארגון כדי לכבות הכל. כך אנחנו חוסכים הרבה מעבר לעבודת המזגן רק בשעת הפסגה, למעשה אנחנו חוסכים אותו עד למחרת.
נדרש להרגיע את המערכות, לרענן נוהלים ולצמצם צריכה גם אם המפעל עובד 24 שעות, המיזוג של בניין ההנהלה לא צריך לעבוד כל הלילה, ובטח לא עד 23:00, הרי אף אחד לא נמצא שם. פעולות אלה יכולות לחסוך לנו חשבון חשמל שלם!
במידה והארגון לא יודע לבצע את המהלך בעצמו, כדאי לקחת יועץ חיצוני ליום אחד כדי להוביל את תוכנית העבודה בעזרת כלים שיש לכל ארגון היום. לדוגמת מונה חשמל אשר ניתן לגשת אליו בכל שעה ולראות כמה המפעל צורך בכל שעה. כל מונה מאפשר לנו גם לדעת מה הצריכה הרגעית – כמה חשמל אנחנו צורכים ברגע זה על ידי צבירת ההבהובים של הנורה אשר אומרת לנו כמה קוט"ש אנחנו צורכים כרגע. כמו מהירות הנסיעה ברכב, אפשר לדעת גם את זה בכל רגע נתון. מכפילים בשקל וחצי ויודעים מה תהיה צריכת החשמל באותה שעה כאשר אנחנו בשעת הפסגה, ונכפיל בחצי שקל כאשר אנחנו בשעות השפל או בכל השעות האחרות. בנוסף, כל הארגונים יכולים לקבל מהמונה את פרופיל הצריכה – את הצריכה לפי רבעי שעות מיום חיבור מונה חברת חשמל. נתונים אלה מאפשרים לנו לעקוב בצורה שיטתית אחר צריכת האנרגיה ולהתחיל לנהל את המשאב באופן המיטבי ביותר.
שינויים בהרגלי העבודה
כפי שאמרנו, הסיפור רק מתחיל כאן. עובדי הייצור עובדים כשמונה שעות, ובכל השעות הללו הם חושבים כיצד לייצר לעצמם שעות נוספות. שעות נוספות = צריכת חשמל בשעות היקרות. לכן אנחנו יכולים להגדיר שהשנה אין שעות נוספות אחר הצהריים. כלומר, מי שלא סיים את עבודתו יכול להגיע מ- 23:00 בלילה או מארבע בבוקר ולהשלים את השעות לפני המשמרת.
בנוסף, אפשר ולפעמים אף רצוי מאוד, להביא את עובדי משמרת אחר הצהריים לעבוד במשמרת הבוקר. לשים על מכונה שני מפעילים במקום אחד, וכך המכונה תמשיך לעבוד ברציפות בכל השעות שבהן החשמל זול. כאשר קונים מכונה בחצי מיליון שקל, לא נוכל להרשות לעצמנו שהיא תשבות כל יום במהלך שעה בזמן ארוחת הצהרים, כחצי שעה בזמן ארוחת הבוקר ובכל פעם שהעובד יוצא לעשן סיגריה – לא משתלם שהמכונה תעצור. במכונה שמופעלת על ידי הקצב שקבע המפעיל שלה, כדאי לחשוב על להביא שני מפעילים לתפעול. אחד אשר יעמוד קבוע ליד המכונה והשני שיעשה בקרת איכות ויחליף את העובד הראשון בזמן הפסקת השירותים, האוכל, הסיגריה וכל מה שצריך מעבר לכך – וכך המכונה תמשיך לעבוד.
לצורך העניין, נניח שיש לנו מכונה לכיפוף פחים שצריך להזין אותה ידנית, או מכבש בהזנה ידנית אשר יודע לייצר מוצר בכל דקה – עובד אחד ליד המכבש, מתוך שמונה שעות העבודה האפקטיביות יעבוד כ- 50 דקות מתוך השעה ולכן ייצר 50 מוצרים בשעה. אם ישנם כ- 50 מוצרים בשעה והעובד עבד כ- 8 שעות, נקבל כ- 400 מוצרים במקסימום, לרוב לא יותר מ- 360 במשמרת. במידה ונביא את עובד נוסף, והם יעבדו יחד, נגיע ליעד שלנו. נחשב 8 X 60 = שיפור התפוקה בלפחות 20% – שיפור דרמטי, ושם נמצא הכסף הכי גדול. המכבש יכול לעלות מיליון יורו והקצב שלו ממש לא הגיוני.
זוהי אותה מכונה, אך במקום למשוך אותה במשמרת שנייה שאין בה פיקוח ייצור, ואין בשטח מנהלים – נפעיל אותה בשעות הבוקר כשכולם נמצאים, בצורה שהיא תחזור לנגן כמו בבית חרושת – שם הכסף הגדול. כדאי לנו להתחיל לשקול את תהליכי הייצור בצורה חדשה, בצורה אחראית יותר מאשר למשוך אותם במשמרת שנייה כדי לייצר שעות עבודה. זה אומר שכדאי לנו להחזיר את אנשי התפ"י (תכנון והפיקוח לייצור) לתפקידם המקורי.
שינוי תפיסתי = חסכון אנרגטי
הבה נבדוק כיצד ניתן לשפר תפוקות ולשנות את התנהלות רצפת הייצור כתוצאה מעליית מחיר החשמל ושינוי בחוקי התעו"ז. נשים לב כי נדרש שינוי תפיסה וסבלנות. חשוב להבין כי לוקח זמן לבצע שינוי תפיסתי, וכי שינוי זה אינו מובן מאליו, אך החיסכון האנרגטי וההזדמנות הנובעת ממנו היא אדירה.
כל ארגון שיחליט לקחת את נושא ניהול האנרגיה לידיים, יצליח בקלות לצמצם את חשבון החשמל ב-20%, יכול להיות שלא תהיה לנו ירידה מהקוט"ש אבל תהיה לנו ירידה משמעותית בעלויות האנרגיה.
עד לכאן הסתדרנו ללא הטכנולוגים, אך בכל ארגון יש גם טכנולוג שבחשיבה משותפת יחד אתו אפשר לצעוד עוד צעד קדימה. לדוגמה, ניתן להחליט על טמפרטורה שונה באולם הייצור בשעות היום ובשעות הלילה. ברוב הארגונים אנחנו יכולים בשעות הערב להעלות את טמפרטורת אולם הייצור בשתי מעלות, וזאת בלי לפגוע בחוויית העובדים ובמוצרים עצמם. צריך לעשות זאת באופן מושכל ומחושב אך חייבים לעשות זאת. להיות באמצע הלילה באותו מפעל עם אותה כמות החלפות אוויר ואותה טמפרטורה ולחות כמו במהלך היום – זהו בזבוז משאבים. במקומות שהלחות לא גבוהה, נניח באזור ירושלים, בשעות הלילה אפשר לאוורר את המבנה ולא למזג אותו. זהו חיסכון גדול אשר מראה על שינוי קל בפעילות הארגון בעזרת שיתוף הטכנולוגים.
במידה והטכנולוג מרשה לנו לשחק בשתי מעלות עם הטמפרטורה של המוצרים בחדרי הקירור בהם אנחנו שומרים את הסחורה, ננסה בשעות השפל לרדת לטמפרטורה המינימלית. נניח עבור אחסון פרי הטכנולוג מרשה להיות ב- 4 עד 8 מעלות, נרצה להגיע בשעה 17:00 עם הפרי ל- 4 מעלות, נסגור את חדר הקירור ונפעיל את המערכת על מקרר חסר. זאת אומרת, נפעיל מדחס אחד ותפוקה מרבית כאשר אנחנו יודעים שזה יכול לא להספיק ושטמפרטורת החדר תעלה קצת. אם הדלת סגורה ונפעיל מדחס על שמירת טמפרטורה, סביר להניח שנצליח להגיע לשעה 23:00 כאשר טמפרטורת החדר לא עלתה מעל 6 מעלות. במידה והדלת הייתה סגורה, לא היה איבוד אנרגיה ובסופו של דבר אנחנו משתמשים באגירת אנרגיה בפרי. צריך לבדוק כמובן שאם הטמפרטורה תגיע ל- 8 מעלות כל המערך קירור ייכנס כרגיל לעבודה.
מנהל משאבי אנרגיה – המבוגר האחראי
עד לכאן נשמע קל ופשוט, אך מדוע זה לא קרה עד היום? הסיבה העיקרית היא שחסרה לנו חוליה מאוד חשובה שנקראת מנהל משאבי אנרגיה. זהו אדם שתפקידו לצמצם את חשבון החשמל. יש לנו מנהל רכש, מנהל כספים, מנהל כוח אדם, מנהל תפ"י, מנהל אחזקה ומנכ"ל – אך אף אחד מהם לא נמדד על חשבון החשמל. ברגע שהנהלת הארגון תצליח להציב עובד שיהיה אחראי על חשבון החשמל ושתפקידו יהיה ברמה היומית לפעול לצמצום צריכה, נצליח להגיע למקומות שלא חלמנו עליהם. נצליח להגיע לשינוי תהליכים, נצליח לראות שאין תנור אחד העובד בשעות הפסגה, נראה שאין מערכת העובדת בשעות שלא צריך או בתפוקה לא גבוהה ונפעיל את אותו מכבש במקרים מסוימים עם תנור לידו בשעות אחר הצהריים.
אם בשעות היום לא הגענו לתפוקה הרצויה, אין זה אומר שנכשלנו בניהול המשאב ולא הבנו את הצורך באמנות ניהול העומס. קיים בנושא זה כסף מאוד גדול, אנחנו מדברים על 20% מחשבון החשמל… ואף על פי כן, אנחנו מגלים כי רוב המנהלים כלל לא יודעים לקרוא נכון את חשבון החשמל.
התקלה הגדולה היא שאנחנו לא מחוברים לעלויות האמיתיות. זהו סוג של תקלה שעדיין אפשר לפתור כאן ועכשיו אך לשם כך נדרש מבוגר אחראי. אותו אדם בארגון שידאג למשאב ויבצע את תפקידו בהצלחה. אדם שיצליח להוכיח שניתן בכל ארגון (בפועל עם השקעה מכובדת) להוריד שליש מחשבון החשמל. בשלב הראשון אנו רוצים להוביל ל- 20% הראשונים על ידי הסטת עומסים, עוד לפני ההשקעות האמיתיות, ועוד לפני שעשינו מהלך דרמטי לניהול העומס.
פרסום
כולם יכולים לעשות זאת. אין כאן מתמטיקה גבוהה או צורך בתוכנות מיוחדות. נדרשת יוזמה, החלטת הנהלה ואדם שישמש כמנהל האנרגיה. יכול להיות שהשינוי יהיה מאוד מהותי לארגון, וכאן אנחנו באים עם הצעה פשוטה: בעלות של יום פעילות, להצליח לייצר סיפור הצלחה ראשון בארגון.
לדוגמה, צוות קרן אנרגיה, מבצעים יום פעילות בשיטה שנקראת
"Performance Contract" – החוזה מול הארגון פשוט, נקבל את התשלום רק לאחר שהארגון יחסוך עלות הפעילות כתוצאה מניהול חכם יותר של צריכת האנרגיה. במידה ולא יצרנו חיסכון, סימן שהעבודה שביצענו לא הייתה מושלמת ואין צורך לשלם!
קיץ נעים לכולם והצלחה רבה בהתייעלות צריכת המשאבים.
﮲הכותב הנו מנהל הפיתוח בחברת קרן ידע אנרגיה, חברה העוסקת בהובלת תהליכי התייעלות בצריכת המשאבים תוך התאמה לשינויי האקלים. במהלך יום פעילות אחד ובעלות סבירה אפשר לאתר את שורש הבעיה בארגון ולהכין תוכנית ראשונית להתמודדות עם עליית מחיר החשמל. 054-7703717, [email protected]
פסוקים
‶ הבעיה היא שהתרגלנו למדיניות של עסקים כרגיל. עובדים בדיוק כמו שעבדנו בשנה הקודמת, באותן השעות ועם אותן התפוקות. במידה ונגלה שחצי מחשבון החשמל שלנו הוא על צריכת חשמל בשעות הפסגה נדע שיש לנו עוד זמן להתארגן. נתחיל בלשנות את סדר היום ולנהל את המשבר בצורה מסודרת יותר ″
‶חלק מהארגונים שלנו עובדים 24/7 במהלך כל השנה, אבל לא כל המכונות במפעל עובדות 24 שעות (מגרסות, מטחנות, קוצצים ועוד), לכן אין שום סיבה שיעבדו בשעות הפסגה. אנחנו יכולים להפעיל אותן כ- 18 שעות ביום בשקט, אך לכך נדרש תכנון ייצור וקצת חשיבה מקיימת. נעשה זאת כדי לחסוך באותן המכונות שהמנועים שלהן מעל ל- 30 כוחות סוס וצורכים עלות של כ- 20 ש"ח לשעת עבודה בשעות הפסגה‶
‶עובדי הייצור עובדים כשמונה שעות, ובכל השעות הללו הם חושבים כיצד לייצר לעצמם שעות נוספות. שעות נוספות = צריכת חשמל בשעות היקרות. לכן אנחנו יכולים להגדיר שהשנה אין שעות נוספות אחר הצהריים. כלומר, מי שלא סיים את עבודתו יכול להגיע מ- 23:00 בלילה או מארבע בבוקר ולהשלים את השעות לפני המשמרת″
‶ כל ארגון שיחליט לקחת את נושא ניהול האנרגיה לידיים, יצליח בקלות לצמצם את חשבון החשמל ב-20%, יכול להיות שלא תהיה לנו ירידה מהקוט"ש אבל תהיה לנו ירידה משמעותית בעלויות האנרגיה ″
